מ ו נ י ט י ן
עיתון יומי למסרים מידיים

                                                                                                        
                   עורך : עמירם ברוטמן   amiram47@netvision.net.il               
                                                                                       
                                                                                                                                                                                                                                         

 


                  חפוז
מגיב מהר ומשתדל להביא לסיפוק מיידי 


 

   

חפוז היום 29.09.2016

דרכו האחרונה

רכבת האישים מרחבי העולם הבאים להיפרד משמעון פרס, מתחרה ברכבת בסדר גודל דומה שהגיעה לישראל ביומולדתו ה-90 . למימון החגיגות הנוכחיות הוא לא יצטרך את עזרת קק"ל, הפעם זה על המדינה. פרס שהיה אדם לכל מקום ולכל עת, לא הצליח להתרומם בביצה המקומית לאותם גבהים שאליהם נסק בעולם. אולי כי הכרנו אותו יותר טוב. האיש שדרכו הסוציאלית לא הייתה שונה משל הליכוד, והחליף מפלגות ('קדימה' של שרון, וניסיון להצטרף בתור יו"ר מר"ץ שיוסי שריד מנע) על מנת לנסות להגיע לראשות הממשלה. פרס דאג לא רק להווה אלא גם לעתיד תדמיתו במרכז שהקים על שמו. רק הזמן וממציאי ההיסטוריה, יקבעו את מעמדו של פרס בתולדות ישראל. עד אז יש את הכביסה המלוכלכת של ביבי במחירי יומההולדת של פרס.    

חם
המשפט הידוע 'כתוב על הקרח' כבר לא תופס לפחות בגרינלד. שינויי מזג האוויר ממיס את הקרחונים ומה שנקבר תחתיהם לעולמי עד ייחשף. החשיפה העתידית לא תגלה אוצרות ארכיאולוגים עתיקים, אלא שרדי מחנה צבאי אמריקאי סודי, שבתוכו ישנה בין השאר פסולת רדיואקטיבית, כימית וביולוגית.כל מי שחשב על
גרינלנד כעיר כעיר מקלט, עדיף שיחשוב על מקום הגירה אחר, בטוח יותר.   
 

 

טור קודם ואקטואלי

שולי דברים
דיון רדיופוני בהשתתפות עדי מאירי, דן מרגלית, מוטי גילת, וחנן קריסטל על החלטת העליון, שמשמעותה הארכת תקופת שהותו של אולמרט בכלא, הגיעה לדרגת הפיכתו של ראש הממשלה לשעבר לתרנגול כפרות. ארבעתם התמרמרו כי אולמרט לא הלך לקנוסה, והביע חרטה ובקשת סליחה על מעשיו. ואם אולמרט היה בא עם כיפה על הראש ומתוודה על חטאיו, האם הם היו נותנים לו את פרס יקיר ירושלים. זה מזכיר את תקופת האינתיפאדה הראשונה, שכל ראיון אם אזרח ערבי או פלשתינאי, החל בשאלה אם הוא מגנה את הפיגוע, כאילו זה העיקר.  

עיקרי דברים
ההנחות המפליגות שעשה היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, בתגובה לבג"ץ נגד אפליית נשים באגודת ישראל, פותחת פתח לעוולות נוספות נגד נשים. מנדלבליט טוען בקיצור המתבקש, כי מנקודת מבטם של חברי הקהילה עניין זה מקובל, והמחוקק ובית המשפט הכירו שייחוד תרבותי יצדיק התנהגות מעין זו. אם כך אין סיבה להפלות קבוצות מיעוט אחרות כמו ריבוי נשים אצל הבדואים, או נקמת דם אצל חובבי כבוד המשפחה. מנדלבליט לא הראשון שמסיבות שונות הצדיק אפליה, והעליון עזר תמך בכך. שר התחבורה ישראל כץ תמך בזמנו בהפרדת נשים מגברים באוטובוסי המהדרין. העליון קיבל בזמנו את עמדתו, בטענה כי הדבר יעשה בצורה וולונטרית. בעליון שכחו שבמקום שחיים בשטיפת מוח מהילדות, אין הרבה רצון חופשי.

דברים שאחרי
אחרי מותו של שמעון פרס נאמרו עליו הרבה דברים. על חלק גדול מהם פרס בוודאי היה מסכים. החלק של השבחים. רק בשביל לשמוע אותם הוא היה מוכן למות פעם נוספת.
 

 

טור קודם ואקטואלי  

גאונות
בין המוזרויות הרבות של המין האנושי אפשר לצין אחת בולטת, קניית אפרו של הסופר האמריקאי הידוע טורמן קפוטה שנמכר במכירה פומבית. מחיר האפר האמיר ל- 45 אלף דולר לאחר מחיר התחלתי של אלפיים דולרים. אחת האפשרויות הטובות לשימוש באפר, לקחת כל בוקר עם הקפה כפית קטנה ממנו, בתקווה שהגאונות של הסופר תעבור לשותה. אם הקונה נדיב אפשר לחגוג עם האפר במסיבת קוקטיל, הולך טוב מאוד עם בלאדי מרי.

נקמה בלגית
אשה בלגית שנאנסה בגיל 7 חיכתה 40 שנה, עד שלאנס מלאו 98 שנה, לקחה עציץ והכתה אותו עד מוות. כאשר מדברים על נקמה 'כמנה שעדיף להגיש אותה קרה', הבלגית הגיעה לשיא קפוא.
 
אנקדוטה
ראש עיריית חיפה יונה יהב ששמו נקשר בעבר למלך החניונים ראובן גרוס חנה במגרש חנייה פרטי בחיפה. יהב סירב לחנות חינם, שילם את סכום החנייה 20 ₪ בשטר בין מאה והשאיר את העודף בידי השומר במקום, כשי לראש השנה. לפי השמועה גרוס קיבל שבץ לב בקבר.

 

 

טורים קודמים רלוונטים 

המשוכנעים

מומחים לפרסום טוענים מזה שנים כי הפרסומת לא מיועדת רק להבאת לקוחות חדשים, אלא גם לשמירת הקליינטים הישנים. כל מי שנכנס לפייס ורואה את המתקשרים בקשרי אחווה בצד אחד של המפה, וחוסר עניין ליצור שיח עם בעל דעה שונה רואה כי המומחים טעו, לא צריך לשמור על נאמנות הלקוח- היא נצחית.

המשוכנעים 1
המאמינים באלוהים בחרתנו ובנדל"ן זול על חשבון האחר לא ישתכנע לעולם מעמדות מוסריות של האחר. כמו בספר בראשית, האפשרות היחידה לשנות את המציאות היא חיצונית. אם לדרום אפריקה לקח המון שנים ללמוד מה מעולל חרם למדינה עשירה, ישראל תקפוץ כיתה עם 'דאוס אקס מכינה' כלכלי.


חברים
החברים הישנים של ליברמן שעלולים להצטרף
למעשיהו, הם צרה אחת. בעיה גדולה יותר נמצאת בצד השני של המיתרס, בצד החוקר. הפרקליטה אביה אלף כתבה בספר תיק ליברמן, כי החוקר ניצב סגלביץ' טען כי החקירה בעניינו של ליברמן מוצתה, בתוצאה הסופית סגלבויץ' טעה ואביה אלף צדקה. בצד השלישי של אותו מיתרס, ליברמן נהנה בזמנו ממטריית-על כאשר חלק מעץ החברות שלו היו במדינות שלא שיתפו פעולה עם ישראל. 'חפוז' חושש מכמות וסוג המידע יש לאותן מדינות על ליברמן, ואיך הן יכולות לנצל זאת.  

 

 

טורים קודמים רלוונטים 1

ריגול

פרשיה שעדיין גנוזה ברובה מספרת על ניימן לוין גאון אנגלי ששרותי הביטחון של בריטניה מסרבים לשחרר מידע על פועלו בזמן מלחמת העולם השנייה. נוימן שהוא יהודי במוצאו נחשד כנראה כי העביר לישראל סודות, ונפטר מהתקף לב בזמן החקירה נגדו. לא ברור אם התקף הלב היה טבעי או יזום. לאחר הכל צריך לזכור כי ברטניה העדיפה את עריקתו של  מרגל העל הסובייטי  קים פילבי,  במקום לשפוט אותו. השפיטה הייתה חושפת יותר מידי פשלות בריטיות. לצורך עניינינו ניימן לוין קשור יותר ליונתן פולרד , הן מבחינה דתית והן מבחינת האפשרות להעדפת ישראל על פני מולדתם. יש להניח שאין שרות ביטחון בעולם שלא רואה את המכנה המשותף, ותקרת זכוכית ישראלית תדפוק את בני העם הנבחר, מלהתקדם במנגנוני הביטחון של מדינתם.

ציונות
הציונות הישראלית מתפאר תמיד בתוצרת החקלאית שלה. לא אשכח תמונה מלפני כמה שנים של תושבי הבקעה יושבי על כסא ותאילנדים מטפלים בעצי התמר. סיימון לאגריי הציוני אמר אז לכתב תראה איך אנחנו (הישראלים) עושים חקלאות. מאז ועד היום התילנדים לא רודים דבש בישראל. 665 נשים התאילנדיות העובדות בארץ יחד עם גברים מאותו מוצא, סובלות מכל מנעמי הבועזים. ניצול מקסימלי בעבודה, עבור מינימום תמורה (מתחת לשכר החוקי), בתנאים מחפירים. התנאים לנשים גרועים מאשר לגברים. ולמעשה אין להן כתובת ממשלתית בישראל שתטפל במצבם.

מהיצרן לצרכן
על מנת לקבל את אותו מוצר במחיר הרבה יותר זול, חייבים לעקוף את אמצעי התיווך הגוזלים קופנים מכל הצדדים האפשריים. במסגרת ההמלצות לשיפור איכות החיים אני חוזר על ההמלצה לספר טוב לתקופת החגים ובכלל. מדובר בספר שיש בו הכל, אהבה גדולה, טרגדיה נוראה, מין משגע, שתייה ללא גבולות, סמים, וכל מה שרציתם לנסות בחיים ולא היה לכם אומץ. אפשר לקרוא ביד אחת לבד, או בזוגות, בשני המקרים יעשה לכם טוב. מדובר באוטוביוגרפיה של אניה וייס סימונדס 'בחזרה לאיי השטן'. אתם יכולים לרכוש אותו דרכה בארבעים שקל כולל דמי משלוח
.בפניה בפרטי פייס ל -  Anya Weis , או במייל weisana1@gmail.com . מומלץ בחום גם כמתנת בר מצווה הם יודו לכם כל החיים.

טורים קודמים מלפני ארבעה ימים  

כבוד

מאז שאפרים קישון העלה את הכבוד הלאומי לראש שמחתנו, הוא תפס תאוצה פאלית מתנופפת בדמות דגל המדינה. הרמטכ"ל המוערך והפוליטיקאי הכושל שאול מופז הציע כבר לפני כ-7 שנים שכל מוסד ציבורי יחויב להניף את דגל. היום האבסורד הגיע לשיאים חדשים כאשר השופט ד"ר שאול אבינור הרשיע עאדל אמסיס מרמלה בעוון פגיעה בדגל. אמסיס טען כי לא היה קשור כלל לצביעת דגל ישראל בצבע אדום  כהחלטת השופט. 'חפוז' מתייחס לעיקרון שהתבטא בטיעונו של השופט אבינור כי 'בעולם המודרני משמש דגל הלאום כסמל המובהק של כבוד האומה.. ופגיעה בכבוד הדגל מהווה פגיעה מובהקת ברגשות כלל הציבור''. קשה להאמין כי השופט היה מרשיע את פרופ' ליבוביץ', שעסק בפילוסופיה של המוסר, וטען כי דגל הוא סוג של סמרטוט.

כבוד 1
'חפוז' אוהב לצטט את עצמו מפעם לפעם, אז הנה אחד על עניין הדגל: " האמנית נטלי כהן וקסברג העלתה לפני כשנה סרטון באינטרנט, ובו חירבנה על דגליהן של מדינות שונות וביניהן דגל ישראל. הכותרת לסרטון היה 'קקי במקום דם'. לדברי כהן וקסברג בראיון עיתונאי בעבר לרועי צ'יקו ארד,' ממשלות מחרבנות עלינו- אז פעם חרבנו עליהם".

בילוי
כרגיל 'חפוז' ממליץ מפעם מפעם על בילוי זה או אחר. הפעם חוזרים למאיר פלבסקי שעושה פעם אירועים שמוכיחים את עצמם. עובדה שרבים חוזרים אליהם שוב ושוב. הפעם יתארח העיתונאי רון בן ישי שיודע הכל על צבא ובטחון. מלבדו יעסוק באותו נושא מזווית אחרת, הצנחן אייבי לוי שנפצע בסוריה, והקרב על חייו נראה כמו סרט הוליוודי. הערב הבא יתקיים  ביום רביעי ה- 5 לחודש ב- 8 בערב, בבר של ה"פריינדס אנדרגראונד
" בלונדון מיני סטורס. לפרטים מלאים כנסו לכאן או Meir Palevskyבפייס ל-


 




טורים קודמים 

לא פעיל