מ ו נ י ט י ן
עיתון יומי למסרים מידיים

                                                                                                        
                                                עורך : עמירם ברוטמן   amiram47@netvision.net.il               
                               
                                                                          בפייס       

                                        https://www.facebook.com/profile.php?id=100001810783345                                                                                                                                                                                                                                                                                          

 


                  חפוז
מגיב מהר ומשתדל להביא לסיפוק מיידי 


 

  

חפוז היום 19.01.2018

פליטים
לפני כתשע שנים טען השופט העליון לשעבר מישאל חשין,כי חוק ההסתננות שהיה בדרכו לספר החוקים, הוא אקט פורמלי בלבד. חשין היה משוכנע כי פליטים נרדפים לא יישבו בכלא. כיום אחרי "חולות" והבחירה שהציבה המדינה לפני מבקשי המקלט: מאסר עולם או גירוש, שפירושו במקרים רבים מוות. משתווה הלב היהודי הרחמן לצבא המוסרי ביותר בעולם. הדילמה הישראלית:   למדינה אסור מבחינה בינלאומית להחזיר את אותם מבקשי מקלט למקומות מהן ברחו, מצאה ישראל קומבינה עם מספר מדינות אפריקאיות המזכירים ל'חפוז': את העבר הקולקטיבי שלנו ו "סחורה תמורת דם".'חפוז' מאפשר לקוראיו מי ממלא כיום ובאיזה תפקיד, את השחקנים של אותה תקופה. הפתרון לשהותם של הפליטים נמצא מתחת לאף, למלא את המקומות בהם חסרים עובדים ברחבי הארץ. החשש: ייעצר פס הכסף של חברות כוח האדם, המייבאות עובדים זרים לאותם מקומות שעובדים אפריקאים, ישמחו למצוא בהם את פרנסתם.  
https://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/.premium-1.5725548


טור קודם ואקטואלי

מעבר למדינה
שני חיילי צה"ל נפצעו הלילה, את המתים והפצועים הפלשתינאים במילא איש בישראל לא סופר, בעקבות הרצון מאמיני האל וגנבי נדל"ן לגור למעבר לגבולות מדינת ישראל. היהודים שמוכנים לסכן את עצמם את בני משפחתם, אשמים לא רק בגורלם, אלא בכל אשר יעבור על אותם חיילים במשך השנים הבאות, הכאב הסבל עקב הפציעה, ולעיתים קרובות המלחמה הבלתי נגמרת מול משרד הביטחון לועדותיו, על מנת שיתגמל את סבלם באחוזי הנכות הראויים. בימים הקרובים 'חפוז' יתייחס גם לניסיונה של המדינה לרצוח באמצעות צד שלשי אלפי פליטים השוהים בישראל, וגם על הקורה בבתי האבות ובמוסדות הפסיכיאטרים.  

 

טורים קודמים רלוונטים1

דרעי

הסערה הלפני האחרונה או זו שלפניה, שהייתה בכנסת, סגירת מרכולים בשבת, עלולה להכניס עוד כמה עשרות אלפי אנשים מתחת לקו העוני, אם תתגשם. חלק גדול מהעובדים נהנים בימי 'הקודש' מתוספת משכורת של 150%, ומעדיפים יום פנאי באמצע השבוע. האיש שהיה זקוק לבצל על מנת לדמוע לזכר מטיבו הרב עובדיה יוסף, וזקוק להסברים על נכסי הנדל"ן שלו, לא סופר את מעמד 'האין להם' ממטר.

נתניהו
https://www.haaretz.co.il/digital/podcast/.premium-1.5705034  (החל מהדקה 07:35)
 

 

טורים קודמים מלפני ארבעה ימים


עיתונאות

המקום הכי חם בגיהנום

אנחנו צריכים שתי שניות מהזמן שלכם, למען עיתונאי המקום הכי חם בגיהנום.
מדי שנה צריכים העיתונאים בישראל לכתת רגליים ללשכת העיתונות הממשלתית (שריד שנותר מימי המנדט הבריטי) ולבקש תעודת עיתונאי. זה לא שאי אפשר להיות עיתונאי גם בלעדיה, אלא שבלי התעודה השלטון לא מכיר באותו אדם כעיתונאי ומונע ממנו לא מעט פעולות שעיתונאים חייבי לעשות לצורך עבודתם:
בלי תעודת עיתונאי אי אפשר להגיע לסקר אירוע של ראש הממשלה או של הנשיא; אי אפשר להפנות שאלות לדובר צה״ל או למשטרה; אי אפשר לחשוף עוולות משפטיות כי מאגר הדיונים פתוח רק למי שברשותו תעודה; אי אפשר לנוע בחופשיות בכנסת ועוד ועוד.
המקום הכי חם בגיהנום הוא מגזין עיתונאי שבארבע שנות קיומו חשף אינספור פרשות ועוולות ששינו את סדר היום. אלון קסטיאל היה נשאר ״איש נדל״ן וחיי לילה״ אם העדויות הראשונות נגדו לא היו מתפרסמות במקום הכי חם. אף אחד לא היה יודע מי הטייקונים שמימנו את משה כחלון כשהיה מחוץ לפוליטיקה, אם לא היינו מפנים לשם זרקור ומכריחים אותו לדווח. לא הייתם יודעים על ההטרדות המיניות כלפי מתנדבות מד״א אם זה לא היה מתפרסם אצלנו לראשונה, וכך גם אלפי (!) חשיפות וסיפורים אחרים שפורסמו אצלנו מאז שקם המגזין.
אבל בעבור לשכת העיתונות הממשלתית אנחנו לא עיתונאים. לא אירית דולב העורכת הראשית, לא עינת פישביין זוכת פרס סוקולוב לעיתונות, לא שרון שפורר ולא חיים הר-זהב. הסיבה שאנחנו לא עיתונאים היא כי לאתר יש ממוצע של כ-195,000 כניסות חודשיות (״יוניקים״) בעוד שלע״מ דורשת מאיתנו כ-300,000 כניסות מדי חודש. בלשכת העיתונות הממשלתית לא מתעניינים במשקל הסגולי של כלי תקשורת רק בקליקים. אם היינו שמים תמונה של מישהו מעורטל וכותבים ״צפו״, הם היו מחשיבים זאת כעיתונות ובלבד שהקהל מקליק ונכנס. חשיפת עוולות, שחיתויות, סיפורים מהפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית? זאת לא עיתונות. עיתונות, לפי הלשכה הממשלתית הזאת, זה רק קליקבייטים.
החלטנו, אפוא, לתקוע אותם בכלים שלהם. רוצים קליקים סתמיים? בשמחה.
אנחנו מבקשים מכם להיכנס כל יום לאתר, לספור עד שתיים בלב (כי צריך שתשהו בו במשך שנייה אחת כדי ״להיספר״ במניין הכניסות) ולעשות זאת מכל מקום שבו תהיו היום, כי המערכת סופרת כתובות IP אם תיכנסו מהסלולרי, מהמחשב הביתי ומהמשרד יספרו אתכם כשלושה "יוניקים", אז נשמח אם תיכנסו משלושתם. כן, זה אידיוטי וזה מטופש ממש כמו הקריטריונים של לשכת העיתונות. הנה הכתובת, כדי שיהיה לכם קל:
https://www.ha-makom.co.il/
ועוד דבר אנא שתפו עוד ועוד את הפוסט הזה, והיכנסו שוב ושוב (אפשר להיספר מחדש כל 24 שעות) עד שנגיע ל-1,200,000 כניסות, המספר שלע״מ דורשת מאיתנו כסך הכניסות במשך 4 חודשים.
שתי שניות מהיום שלכם למען עיתונות חופשית ועצמאית. עשו את זה בשבילנו, כדי שנוכל להמשיך ולעשות בשבילכם
!

 

 



אמנות מהלכת
האמנות האנושית עברה כברת דרך ארוכה מציורי המערות עד לתערוכות במוזיאונים ועד לגרפטי שפארו מקומות ציבוריים. כיום האמנות נהפכה לאישית וכל אדם נושא על גופו את הקעקוע שאיכותה תלויה באדם שיצר אותה. תמי בר הצלמת והמעצבת הגרפית, בעלת תואר ראשון לתקשורת חזותית מבצלאל והספיקה להוציא ספר צילום תיעודי על חיי השוליים של ירושלים. החליטה לפתוח בקרוב סטודיו קעקועים בשוכנת פלורנטין בתל אביב שיקרא "לב". תמר מבטיחה בראיון מחמיא ב'הארץ', כי כל קעקוע יהיה ייחודי ויחידי. (גילוי נאות: תמר בר היא בת של חברים, שהכרותה איתי מאז הייתה פצפונת, לא הפחיתה את כישרונה היצירתי). לכתבה בהארץ:  
https://www.haaretz.co.il/gallery/.premium-1.5312013

 

 



סמל

תמונות המייצגות שיא הירואי מעצבות את התודעה: הצנחנים מול הכותל, הלוחמים האמריקאים מניפים את הדגל באיוו- ג'ימה, והתמונה החסרה מלבון השנייה מבינת ג'בייל. מזה כמה ימים יש לפלשתינאים תמונת- סמל משל עצמם:  עהד תמימי שתיכנס לפנתיאון הלאומי שלהם כז'אן דארק מקומית. הנערה הצעירה מול הקגלס הישראלי. ככל שהתנכלות של בית המשפט הצבאי כלפיה יגבר כך, תמונתה תחזור ותעלה בתקשורת העולמית. מפנייה לגופים "משוחדים" עד אפשרות לפנייה ל"ממלא המקום", מאחר והבוס עצמו לא פחת את פיו לאורך ההיסטוריה. ואם מתעסקים בתקשורת קשה להימנע מלהזכיר את ערוץ 20 שכינה את עהד תמימי כמחבלת.
https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.5564906
 

 




טורים קודמים 

לא פעיל