מ ו נ י ט י ן
עיתון יומי למסרים מידיים

                                                                                                        
                   עורך : עמירם ברוטמן   amiram47@netvision.net.il               
                               
               בפייס 
     

https://www.facebook.com/profile.php?id=100001810783345

                                                                                                                                                                                                                                                                                             

 


                  חפוז
מגיב מהר ומשתדל להביא לסיפוק מיידי 


 

   
 

חפוז היום 25.07.2017

מקורות
לפני מספר ימים נפטר העיתונאי וחוקר התקשורת יצחק רועה. באחד ממחקריו קבע רועה: "התקשורת הישראלית מתנהלת תחת דיכוי נאור" סיפר איש הרדיו לשעבר מיכה פרידמן. לדעת 'חפוז': לאור חשיפתו של העיתנאי החוקר אבנר הופשטיין על מערכת החדשות של גלי צה"ל, מדובר לדעת 'חפוז' ב"דיכוי קלגסי". אבנר הופשטיין התייחס לליבה של העיתונאות החוקרת, כשכתב: " בחיים לא אסגיר מקור". התחקיר מתייחס לפרסונות הממלאות את חיינו בעת האחרונה. האדלסונים, אודרי - אשתו של דוד שימרון, העברת רכוש ללא מכרז, ובי"ח הדסה שהבעיות בו לא יורדות מסדר היום.  
 
https://www.haaretz.co.il/gallery/media/1.4281815

 

טור קודם ואקטואלי

ההולכים למוות
הקשר בין המגנומטרים לפיגוע בחלמיש, לא עולה לדיון ממשי כאשר בוכים על המתים. גם השאלה לאשמתם של ההורים לאשר קרה למשפחתם, בעקבות החלטתם להתיישב מעבר לקו הירוק תוך לקיחת סיכונים ברורים- לא נשאלת כשקוברים את המתים. מה הביא אותם לשטח המריבה? הנדל"ן הזול או הגשמת רצון האלוהים- שנקבע על ידי האדם ולמענו, לא חשוב. בזמן שבו מפארים את ההולכים אל המוות, לא נבדקת אשמתם העקיפה של בביבי, ארדן, ואלשיך, במתי האתמול. המיקוד יתבסס על מתי המחר הישראלים והפלשתינאים, שגופותיהם יהוו את ההוכחה, ששתי מדינות עדיפות על כיבוש אחד.

 

 

טורים קודמים רלוונטים 

מעצרים
כל מעריך שמשמש למטרות פונקציונאליות  מורכב מתפישת העולם של מי שהרכיב אותו. אחת התוצאות של הפרופיילינג המשטרתי, הוא מעצר שווא של זרים מלאומים שונים, שלא דומים בצורתם הפיזית למחבר הקלסתרון המשטרתי. את הבסיס שעומד בתפישה נגד כל מה שנתפש כזר ראינו במעצרי השווא של האתיופים, ובאלימות האכזרית של השוטרים בהפגנה האתיופית הגדולה, נגד היחס כלפיהם. מטבע למרות שהוכח שאין הבדל קוגניטיבי בין אדם לאדם על בסיס מוצא, היחס המשטרתי המפלה נמשך כעת בפרוטוקול המשטרתי למציאת עבריינים.
http://www.themarker.com/hrtz/1.4276924

 

טורים קודמים רלוונטים 1 

חופים
כל ישראלי מבין את החשיבות של חוף ים פתוח לציבור, מלבד 42 חברי כנסת שהפילו את הצעת החוק של ח"כ דב חנין. חוק שמשמעותו בדיקה נוספת לאישורי בנייה על קו המים שניתנו בעבר לנדלניסטים. אך בדיון אחר לפני כחצי שנה, אך באותו הקשר משרד המשפטים טען שיש חשש להגדלת הסיכוי לעבירות הון שלטון. כעת כשפרשות כמו מיכל האמוניה מתפתחות, והשרשרת האין סופית שקשורה במישרין או בעקיפין לנתניהו מגיעות לתחילת הבשלה שלהן, וייתכן שמיקי גנור יוכיח שספינקס יכול גם לדבר בעבור תמורה נאותה, החשש הגדול של 'חפוז' הוא מהרפתקה צבאית, מהסיבות הברורות.      
http://www.themarker.com/realestate/1.4276648
 
פגיעות
אחד הדברים שלא מתעסקים בהם בתקשורת, הוא נושא הפגיעות של נשים עם מוגבלות. במטרה ליצור תשתית למדיניות בנושא הזה, יערך יום עיון באוניברסיטת חיפה ב- 25 ליולי. ההשתתפות היא ללא תשלום, בתנאי שנרשמים מראש, באשה לאשה חיפה או באוניברסיטה.
 
http://isha2isha.com
 

 

טורים קודמים מלפני ארבעה ימים

הזכות לדעת

השאלה הבסיסית: האם בעל העיתון יכול להכתיב לעיתונאי קו סיקור מסוים, נענתה בתשובה חיובית חד משמעית של השופט פרנקל מבית הדין לעבודה בבאר שבע, בפסק הדין שהתייחס לתביעת הפיצויים של העיתונאי יאסר עוקבי. עקובי טען שפוטר לאחר פרסום כתבה על הריגת עודה אל- וואג' ופציעת בתו התינוקת מפגיעת רקטה בישוב בלתי מוכר בנגב. מבלי להתייחס לכל נימוקי פסק הדין, משפט אחד השופט פרנקל:..." שאין לבקר את רשיות רשויות המדינה בזמן לוחמה בייחוד מול אויבים מבחוץ...." הוא פגיעה  ביסוד העבודה העיתונאית. ...לפני מיליון שנה הייתי כנראה הראשון בארץ שכתב נגד מלחמת לבנון במקומון חיפאי. כל חברי העיתונאים התנפלו עלי בטענה: 'אסור לכתוב בזמן מלחמה על המלחמה'. לתפישתם הייתי צריך לחכות כ- 18 שנה עד לפרסום. לפי אותו עיקרון פעל עיתון מסוים שאסר על כתביו לכתוב על חברה בורסאית ללא קבלת אישור הבעלים, של העיתון ושל החברה שהיה אותו אדם. כתבי העיתון התאימו את עמדתם המקצועית לתפישת  הבוס. רק אלוהים יודע, כמה בעלי מניות מהציבור הפסידו את תחתוניהם, בעקבות הסקירה הכאילו אובייקטיבית של המדור הפיננסי באותו עיתון. אם לאריק שרון היה אריקתון- אדלסון בתקופת לבנון הראשונה, העיתון הנקרא ביותר באותה תקופה לא היה מסקר את מחאת ה- 400 אלף. מאחר וזה היה נוגד את קו הסיקור של הבעלים.   

http://www.the7eye.org.il/256713


 




טורים קודמים 

לא פעיל