מ ו נ י ט י ן
עיתון יומי למסרים מידיים

                                                                                                        
                   עורך : עמירם ברוטמן   amiram47@netvision.net.il               
                                                                                       
                                                                                                                                                                                                                                         

 


                  חפוז
מגיב מהר ומשתדל להביא לסיפוק מיידי 


 

   
 

חפוז היום 22.01.2017   

מצא את ההבדלים

אפילו עם מיקרוסקופ אין לדעת 'חפוז' אפשרות לראות את ההבדלים בין עסקיה השונים של משפחת נתניהו, לבין הדרך למשרדו של ליצמן הכרוכה בשטרות (לא ברור אם בידיעתו או לא), דרך הכספים הציבוריים שאורי אריאל העביר לחברה פרטית בשטחים. שני השרים לא נחקרו. אם ניזכר בחקירה נוספת שהתנהלה לגבי דרעי והדירה בגליל, נראה שהממשלה הזאת תחת חקירה. ועוד לא העלנו אפילו לשנייה איזו שהם חשדות לקשרים הלא ברורים בין טייקוני הגז לבין הפרת הבטחת הבחירות של כחלון.

הפצצה האיראנית
הצעת החוק של ח"כ דוד אמסלם שלפיה ראש ממשלה מכהן לא ייחקר באזהרה על עבירות שנראות בעיניו קלות ערך, תדון רק בעוד שלושה חודשים. ח"כ אמסלם הוא לא הראשון המנסה להחליק ראש ממשלה מכהן, מעתיד אפשרי לחיות בין סורגים. טומי לפיד המנוח חשב על אותו רעיון לגבי ידידו אהוד אולמרט. בין הנימוקים של לפיד נגד החקירה היו שני דברים שבהן אמור ראש הממשלה לעסוק: השלום והפצצה האיראנית. 

נתניהו
היציבות של נתניהו בראשות הממשלה מזכירה סביבון. הסביבון ממשיך להסתובב עד שהוא מאבד אינרציה. השאלה האם ההתמד הזה לא יגמר בעוד תקופה קצרה יחסית הוא היועמ"ש, שיקבל את ממצאי חקירת המשטרה. מי שישמח לשים לו רגל הם חבריו למפלגה שרוצים להחליפו, כל עוד לאופוזיציה אין מועמד נגדי.   


 

טור קודם ואקטואלי  


הצעה

יש הצעות שאסור לסרב להם, תרגעו לא בנוסח הסנדק ולא בגלל שלמוכר הן עולות יותר, פשוט הן נותנות תמורה. כל מי שקרא בילדותו ספר שמלווה אותו עד עכשיו, יודע על מה אני מדבר. וכשמדובר על ספרים לא מדובר בשלב זה של חיינו על סיפורים לגיל הרך. אלא על סיפורים אמיתיים של בני אדם שלא עובדים 8-4 אלא מוצצים את החיים ככל יכולתם. ויכולתה של אנייה וייס סימונדס כוללת חיי ביטניקים ואהבה חופשית בחוף אילת, שהאנחות של אחד הזוגות מפריעות לשאר להירדם. מאילת לתל אביב והשתכרות הדדית בבר שהמשכה אהבה רומנטית הגדולה מהחיים, עם בן הזוג דוסון שהפך לבעלה -  והחיים איתו באחד האיים הקנריים, המכונה אי השטן. אחרי פטירתו בתאונת דרכים, המשיכה אניה את חייה באי השטן עם המון מין אלכוהול וסמים. כל מה שרציתם לנסות ולא העזתם. הספר שנכתב בסגנון קריא ומיוחד שלא ראיתי עד היום בעברית, וקוראים אותו ביד אחת עד סיומו. אנייה מציעה לכם את הספר ללא דמי התיווך שחנויות הספרים לוקחות. נכנסים להודעות פרטי בפייס של אנייה שולחים לה מייל. כשתגמרו לקרוא על תשכחו להגיד לי תודה. הכתובות מצורפות.
https://www.facebook.com/profile.php?id=100000663697113&fref=ts  
weisana1@gmail.com
 

 

טורים קודמים רלוונטים
 

עיתונאות
המנטרה: אתה יודע מה העיתון מפרסם אתה לא יודע מה הוא מסתיר, הוא כלל קבוע שחפוז חוזר עליו כמו תוכי זקן. כמעט לכל עיתון בישראל מידיעות עד מקור ראשון דרך העיתונות החרדית ועד לביבתון, יש אג'נדה זו או אחרת. כלכלית או פוליטית- חברתית. חפוז האמין תמיד שעל מנת לדעת איפה אתה חי אתה חייב לקרוא כמה עיתונים. העובדה הזאת לא השתנתה, מה שהשתנה הם שמות העיתונים. את מקומם של הצהרונים תפסו עיתוני רשת כמו: העין השביעית, הכלכלה האמיתית המקום הכי חם בגיהנום . 'הארץ' ו'דה מרקר נשאר בעיני חפוז סמל לאיכות עיתונאית. אם כבר מדברים על עיתונאות אין אפשרות להוציא מהפה את צמד המילים: חופש העיתונות ללא שתי התניות: צנזורה פנימית ואיום תביעת דיבה. נושא זה כיכב בהעין השביעית. במאמר של אבנר הופשטיין  המפרט את כל השיטות הפנימיות להעלמת מאמר ע"י המו"ל. חפוז מוסיף את כלל האצבע שלו לתביעות הדיבה: התובעים לא בהכרח דואגים לפרסומי העבר, האיום הוא נגד פרסומי העתיד. לא מדובר בהחזרת החלב שנשפך, אלא שמירה על שמנת עתידית ורמז לאחרים: שיפנמו מה צפוי להם אם יתמידו באינטגריטי שלהם. מכל מקום: המלצת ועד הבית למי שרוצה להתמצא במבוך הנקרא המציאות הישראלית: להירשם לניוזלטרים של העיתונים האלה.

 

טורים קודמים רלוונטים 1

אום אל חיראן

כמו בנבואה שמגשימה את עצמה, כך אירעו התוצאות הטרגיות, של פינוי התושבים בכפר הבדואי אם אל חיראן היום. תושבי הכפר נמצאים במקומם הנוכחי לאחר שהוגלו בשנות החמישים ממקומם הקודם על פי הוראות המושל הצבאי. מאז הוקמו ועדות שונות לפתרון 'הבעיה הבדואית' ולהכניסם ל'תחום המושב'. לשם כך הוקמו ועדות למיניהן: הראשון דו"ח גולדברג מ- 2007. הדו"ח המליץ להכיר בחלק מהישובים. שלוש שנים אחריו הגיע דו"ח חדש: דו"ח פרוואר. פרוואר הכניס תיקונים בדו"ח הקודם שדפקו את הבדואים, בהשוואה לגולדברג. הפיצויים קטנו והשטח הניתן למפונים קוצץ. אחריו הגיע בני בגין, עם תוכנית משלו להתיישבות הבדואים בנגב. בסוגריים אפשר לשאול שתי שאלות בסיסיות הראשונה למה לא להשאיר את תושבי הכפר במקום ולהביא את התשתיות אליהם כמו שעושים לישובים יהודיים. ושאלה שנייה, אם לפצות למה שלא יקבלו תמורה זהה לתמורה שקיבלו תושבי גוש קטיף. בפתיחת הסוגרים תגלו שבדיוק על אותה פיסת קרקע רוצים להקים התיישבות יהודיות דתית. המדינה הוציאה  הוראת הרס הבתים, הכל חוקי. בדיוק כפי שהיו חוקי העבדות וחוקי הגזע.

טורים קודמים מלפני ארבעה ימים

מסירה ביד

תהליכי ביקורת שלא היו שווים את הנייר עליו נכתבו החלו עוד מזמן מבקר המדינה הראשון ארנסט נבנצל שדוחותיו נקראו בחרדת קודש ונקברו לפני שמשהו הספיק להגיד ג'ק רובינסון. אחריו היו כל מיני מבקרים שיצאו מאותה סדרת יצור. יוצאת דופן במידה מסוימת הייתה מרים בן פורת, והמשפט שיוחס לה: "מושחתים נמאסתם". לאחר מכן הגיע בשעה טובה מיכה לינדנשטראוס שהבין שלמחדלים יש כתובת. מאז נעלם פס היצור הזה, והישראלים הבינו שאם לא תהיה מסירה ביד למושחת, או לאחראי על המחדל במישרין או בעקיפין, זה לא יזיז לאיש. כיום אפשר לראות הישראלים שאיכפת להם הולכים לכתובתם של הפוגעים. אנחנו רואים את ויקי קנפו וחבריה, את רפי רותם ושוקי משעל, מני נפתלי ואחרים הבאים לבתיהם של האחראים. נותנים להם להבין כי האחראים צריכים לשלם את המחיר. גנבתי בלי רשות מספר משפטים של עו"ד ברק כהן, בהן הוא שואל: א. "מי מקבל ההחלטות הרלוונטי. ב. : "היכן הוא מתגורר". שאלות הנגזרות לדבריו מהכרה שהלכה והתפשטה במרחב הפוליטי כאש בשדה קוצים. לא עוד פעילות נגד ממסד ערטילאי בכיכר או מול בניין המשרדים ; אלא כלפי הגורם האנושי שקיבל את ההחלטה הפוגענית.

 



מנדלבליט
בפרשות השונות של נתניהו נראה היועמ"ש כמשבש חקירה סידרתי. את טכניקת הדחייה שאביחי מנדלבליט מפעיל כנגד המשטרה, מעלה בזיכרון את הטכניקות שהפעילו אריה דרעי ואביגדור ליברמן בתהליכי המשפט של הראשון והחקירה של השני. ההבדל העיקרי שאיש אינו חושב להעמיד את מנדלבליט לדין, על פי חשדות נסיבתיות. אבל לכו תדעו, אולי יום אחד יתגלה ארי הרו אחר, שבאמתחתו הקלטות, או פלט שיחות, המקשרות בין הראש לבין היועץ.

מנדלבליט 1
פרופ' ידידיה שטרן אמר בתוכנית של לונדון וקירשנבאום כי היועמ"ש אביחי מנדלבליט כי הנציג של כולנו, נשמע יופי בתיאוריה ומעורר בכי בפרקטיקה. מנדלבליט הוא הנציג של כולנו, כמו שלוביסט של חברות טבק הנציג של החוק נגד עישון. המסלול שעשו מנדלבליט ונתניהו זה ליד זה, הביא למינויו הנוכחי של המשפטן ע"י הפוליטיקאי. ובקשר צמוד מהסוג הזה, אין סדק רחב דיו, שהחוק יכנס בו בנוחות. למי ששכח: סיומה של חקירה בהמלצה משטרתית להעמדה לדין, לא מונעת מהיועץ למרוח את הגשת כתב אישום.





טורים קודמים 

לא פעיל